משהו מתוק וקר
הוא לחש לה באוזן.
ואורות ערפל לאורכו של השביל הצטמקו.
צלילי פסנתר מהבית הנחרב העלו זיכרונות שנדחקו.
זה השלג הראשון מזה שנים.
חריקת מסמר על קצה הדלת וברז מטפטף
שמלת שיפון נחמדת והיא חושפת קטף...
הלהט בעיניו גובר על היגיון.
החשק מתפשט כמו גידול ממאיר אל תוך עומקי הביזיון...
הוא הלך קשור בעניבת פרפר אחריה
ותרם לה את רוחו ושפיותו
היא בקשה מא' עד ת' וחמדה את טוב לבו.
אך לאחוז בה בימי הסערה, להחליק תו נגינה על שיערה
היה כל רצונו.
לבלות אתה הרף גורל.
זו תפילה לפניי המוות.
לא לאבד את השלג הלבן, הפנים החוורות והלחיים הורודות
זהו כל מה שרצה
משהו מתוק, וקר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.