|
ושוב עדרי גלימתו
מתנופפים ברוח ההרים
כשצף גלי הים גואים
למופת עולמות נתחמים.
שוב אפלה נסתרת מעיין
נושבת על פני ערפלים
צוללת על פני מים עמוקים
ניתכת לגורלות.
מתן בראשית התחושה
הינה לריקעי עולם חדש
משך ערפל נבקע
נישא אל השנים. |
|
|
חרגול, עורך
משנה ובועז רימר
טסים בכדור
פורח.
פתע מודיע
הטייס: עקב משקל
עודף אנו בסכנת
התרסקות, נא
היפטרו מחפצים
מיותרים.
חרגול משליך
סלוגן, ומסביר:
יש לי הרבה
כאלה.
עורך המשנה
אומר: יש גם
הרבה כמוני,
וקופץ החוצה.
בועז מביא נוגרה
לחרגול, משליך
גם אותו ואומר:
היה לי אחד יותר
מדי מאלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.