|
החיים
בשביל מה הם, החיים
אני שואלת לפעמים.
אם הייתי מסוגלת
אם הייתי מעיזה
הייתי חותכת לעצמי את הוורידים.
חותכת ומגלה
מה באמת יש שם בפנים
שיעור ביולוגיה מיד ראשונה
ללמוד על גוף האדם בצורה הכי אמינה.
הייתי מדממת
לא דם אדום ובוהק
אלא סמיך ועכור
סמיך ועכור כחיי.
הייתי מדממת את דמי המלוכלך
ומקיאה מהגועל
ונרעדת ובוכה.
הייתי מדממת
מדממת, אבל לא בדממה.
ואם לא הייתי חותכת לעצמי את הוורידים
אז בוודאי הייתי דופקת את הראש בקיר
מנפצת את המוח הזה שלא שווה שומדבר.
ואם לא הייתי דופקת את הראש בקיר
אז הייתי לוקחת את האקדח של אבא מהמגירה
יורה כדור בראש ומבינה מה אני עושה כשכבר היה מאוחר.
ממש עכשיו הייתי חותכת לעצמי ת'וורידים
אפילו חותכת
ומחייכת.
הייתי חותכת לעצמי ת'וורידים
אם רק לא הייתי
מפחדת. |
|
ילד ואבא שלו
נזרקים לתא
גזים. הגז מתחיל
לזרום, והילד
מתחיל לשרוט את
הזכוכית.
האבא: "תפסיק!
אתה עושה לי
צמרמורת" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.