ראשונה לי בנשים
מכל נשות חיי הפגומים
לא במניין אלא כערך
בסולמיות הסחרחרת
של גבר הפוסע בדרך
כסומא בשלג-
לקראת אותה אחת נשקפת
כמגמה אחרונה של הנפש.
מקבלת אהבתי שאינה מושלמת
חדלת עוגן , בלי מסגרת
מרעיפה מאהבתה הבשלה
ללבלב אהבתי אל מלוא הטנא
מנסה ללמדני לאהוב
מבלי לנטור אל המכאוב
בסוד חומה הטהור
המציפני גיל ואור.
עימה חש רטט נעורים
כמו מלפני היו חיי פגומים
עובר רגעים
שלא אשכח כל עוד חיי נעים
זוכה בחסדים מלבלבים
ובאמירי יצרים משתלהבים,
מבלי לחוש בנפש את החטא
מפלא רגעים עירומים שמתרחש
מן היוליות שלא תוכתם
מעתה ועד עולם.
27/12/03 © |
