הוא נפלא, ואני אוהבת אותו.
אני יותר מאוהבת אותו, אני מעריצה אותו.
בשל היותו כל כך פשוט, ועם זאת בעל יכולת עצומה של הבעת רגשות
בהזזת קו.
כולם אוהבים אותו, בין אם הם מודעים לכך או לא.
כמובן שיש את יוצאי הדופן, שלא אוהבים אותו, או שמכחישים, אבל
כולם משתמשים בו.
בכל מצב שהוא, הוא תמיד איתם, כמו מלאך שומר.
מפקח על התחושות האמתיות שלהם, ועל התכונות שהם צריכים
להראות.
והוא אוהב את זה.
הוא כל כך מסור לכך, שהוא מוכן לסכן את עצמו בשבילם.
לסכן את עצמו יותר מידי.
עד כדי איבוד עצמי.
וזה קורה, הוא משתגע, והוא לא יודע מה לעשות, והוא נשבר
ובוכה.
ולכולם אין מלאך שומר באותו רגע, וכולם אבודים, והם בכלל לא
מודעים לכך.
הם בכלל לא מודעים לזה שהם יכולים להציל אותו, לעזור לו.
אז אני נשארתי, ואני עוזרת.
וזה לא מפריע לי.
כלומר, למה שיפריע לי להיות המלאך השומר של המלאך שלי ?



23.10.00