נגיד שאתה בניין.
אבל לא סתם אחד אלא גדול יפה ומיוחד .
אתה בניין שאנשים באים ליידו להצטלם ולהראות!
אתה בניין המכיל בתוכו כל כך הרבה אנשים שאם יספרו אותם יגלו
שאפשר למלא במספר הזה עיירה קטנה .
אתה בניין שמהווה סמל לעוצמה ,לנחישות ,לכוח!!!
ואז , בבוקרו של יום , כמו שאומרים , אתה מגלה שבא גוף מתכת
ענק מלא בדלק ואנשים ונכנס בך חזיתית.
כואב לך,
ממש כואב!
אם לא היית בניין היית זועק מכאב ומתמלא דמעות.
כמה דקות אחרי זה מישהו עושה את זה לאחיך התאום.
ואתה לא מאמין, הרי כולם אוהבים אותך !
מעריצים אותך!!!
אתה מביט סביב וראה כאוס,
אתה שומע זעקות כאב והיסטריה,
ואתה מריח ריח חדש - ריח שלא חשבת שתקשר אותו אליך אי פעם...
ריח של מוות!
האנשים שכל כך אהבו אותך , נמלטים מפניך בפחד שרק נוכחותו
המורגשת של הסוף יכול לגרום.
אתה מביט שוב באחיך התאום ומבלי לשאול אתה מבין שהוא עובר אותו
דבר.
אז אתה מתמוטט.
פשוט מתחיל לקרוס,
קומה אחר קומה בהתחלה , אחרי זה גושי קומות גדולים המתנפצים על
הכביש והאנשים מתחתיך.
כי אין למה להשאר עומד.
זה לא בגלל המכה הפיזית האדירה שחטפת מגוש המתכת הזה המובל
בידי אדם , אם ניתן לקרוא לו כך, אתה הרי הבניין הכי חכם
מהבחינה הזאת בעולם. המתקדם מבחינה ארכיטקטורית , כמו שהמדליה
שקיבלת אומרת.
אתה קורס כי פשוט כבר אין לך למה לעמוד שם יותר.
ושניהה לפני שהאנטנה שעמדה בקצה שלך מתרסקת על האספלט ו 6
כבאים אתה יכול לשמוע את אחיך, התאום, מבין בדיוק מה שאתה הבנת
לפני שניות מספר...