כשאל תוך החוויה אני מתפוררת
החוקיות אינה  קיימת
רק נוכחות, תחושות,
אני בעכשיו וכאן מרגישה.

ברגעים הקסומים
שלתוכם אני מתמוגגת
ההתנסות כשלעצמה
נפרשת לפניי כחדשה.

במציאות חושנית, מאוד ארצית
נולדת בשבילי
הוויה כל כך שונה!
כנקודת גן-עדן על פני האדמה.

עצב, שמחה, אכזבה או הוקרה
לא קיימים שם, רק חגיגת אהבה,
מערבולת של אנרגיות:
דיבור בין גוף ונשמה.

כה מרגש להתמסר לדרך
ועם זאת זה כמו לצלול
אל תוך ים מלא אור
המסנוור את  שידעתי עד כה.

עולם מלא וריק באותה מיליונית השנייה
כמו ארוחת מלכים שמכל הלב הוכנה
מאפשרת מהפרי המותר לטעום, לחשוק ולחוות.
ואפילו לפעם הבאה פותחת את התיאבון.

מרגישה בתולית,
שעולם חדש מתעורר בי,
רוטטת בכל רקמות אברי
שלמה, מושלמת: אישה.

מלאת הוקרת תודה
לחיים מלאים, מספקים, מסקרנים,
לדרכים המרתקות, הלא מוכרות,
למציאות הפורחת שלעניי התגלתה

כל כך הרבה מילים
בכדי להסביר
נקודה בזמן
שיש בה רק את הקיים.