כשמיכלי אומרת
שכדאי לנתק היא מתכוונת
שהיא מפחדת
להתאהב.
כשמיכלי נוגעת לא נוגעת
בקולות של משי באוזני,
לוטפת בעיניים עצומות את פניי,
זאת היא ואני
ובינינו
תהום של רק היא ואני.
כשמיכלי אומרת שהיא אוהבת
ומתכווצת
לכדי נקודה בלתי נראית באישון שלי,
אני יודע שהיא
רק שלי
והסבל כולו הוא רק שלה ושלי;
והיא אומרת
"הותר לי להתבוסס בסבל שלי
שהוא רק שלי,
הפסק לנגוס בסבל שלי".
כיוון שבינינו תהום אני ומיכלי שלי,
שהיא רק של מיכלי שלי ושלי.
וראו,
כיצד יוצא ליבי אל מיכלי שלי;
שהיא כל כך שלי, אך לעולם לא תרשה לי
להיות, באמת,
שלה.
נשורת י.ב. |