ארבל הכרמלי / בזמנם שלהם |
זמנו לוחך ומלחש
מילים קטנות וזעירות מקושש
להצית אש הוא מבקש
בשדה של אש.
זמנה רוקד ומפזז
כוסה - במילותיו היא ממלאה
להיות שיכורה היא מבקשת
בשדה של אש.
זמנם נוטף מילים
לגשם של שירים
העוטרים צעיפי חלומות
סביב המשתוללים באגדות.
זמנם יטרוף קלפי זיכרונות
ששרדו ממחבואי הצחוק והחלומות
ויותירם עם ציפיות מתייתמות
עם רדת יום.
20/04/06 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|