|
היא מחייכת כמו תינוק
שלא פוחד מחיבוקה גדל-המידות
של סבתו
וזורעת בתבונת כפיים
- מדעת ובלי דעת -
את הסוד שנאחז באצבעות בוטחות
מדעת ובלי דעת
היא סוככת על הדרך
מפעימה את הסחת הדעת
מאובדן הדעת
המותיר כאב טבול בתוך חיוך. |
|
|
-"אמא, הרצפה
עקומה".
-"כשמישהו לא
רוקד יפה הוא
אומר שהרצפה
עקומה".
כעבור 20 שניות
-"אמא, מה אמרתי
לך... אמא?!!"
(אולמי ורסאי,
חמישי 23:50) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.