זה שעון-עץ כה עתיק התלוי על הקיר
שאביך כאן קנה בפרוטות מפליט
שנמלט מגרמניה בעלות שם הנאצים
שצילצל כל שעה בטירת אצילים
ודחף את הזמן

במעוננו קפיצו נתפקע ופסקו סיבובי מחוגיו
והזמן נעצר
ולבין קירותינו ימי עלומים ושלווה נכלאו

בחלוף השנים בחוצות
הרחובות רחבו
ומכופף-כפיות לביתנו פרץ
בעיצום עלומינו לחש משהו לשעון

הנה שוב נשמעים ברמה תקתוקיו
הנה שוב צלצולי השעות בבשרינו נוגסים

נימלט לרחוב
נתבונן שם בבנות-השכנים
הן היו ילדות ועתה עלמות
ובניהם
הם היו ילדים ועתה חיילים

השיאיני נשק הקמטים נחרטו על פניך מאז  
שחודשו נידנודי מטולטלת ואת  
עם כל קול-צלצולו של שעון
תטפחי על דבשת-יגון
שדבקה לגבי כך פתאום