אני מלקקת את שבילי הסוכר בקמטים שלך
לאט לאט
ובזהירות.
אם אמהר, אתה תתעורר ותלך ממני.
אני עוברת עם מכחול דק על קמטייך הלחים מרוק
וצובעת את פנייך בכחול ומדמיינת אותנו רוקדים
ומתלכלכים ומתעגלים ונופלים מהר מהר
ונעצרים פתאום.
ג'יימס, יש לי ציורים להראות לך,
לא הספקתי לבכות עלייך ואתה כבר הולך.
לא אוכל ללקק יותר שבילי סוכר
כשאין לי קמטים יותר.
(אם תפסיק עם המשחקים שלך,
אפסיק עם שלי)
ביום שבו באמת תלך
אני אצרח
ואעצור את הנשימה עד שתחזור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.