רוצה לכתוב הערב מילים ערטילאיות.
עומדת ברחוב משכנות מול הדלת החשוכה ומהדקת
שיניים על שפתיים תחתונות
להיכנס לתוך אור הפלורוסנט הבהול.
בילה מעשנת באצבעות מהירות
שקועה בתפאורת מגירות פתוחות -
קופסאות וקלסרים מלאים חשבונות מים ואגרות טלויזיה של ארבעים
שנה אחרונות
ומכתבים מה"פנסיה" וה"סוציאלי",
גרביים מגולגלות, קופסת נעצים ומסמרים, כפפות זנוחות
תיונים, צבעי שמן בפחים קטנים של טמבור
מחפשת את השיניים שלה.
מילים מתוך פניה המקומטות: הן היו
בכוס, לא לקחתי אותן
למועדון, נכון?
יד ימין מרפה מהציפייה לעט.
ממששת בחדר לאחוז מילים לא-לה
למצוא בהן אבידות. |
