ברגע של מחשבה
התנדפתי כהרף עין,
כהבל פה,
כשהיום עוד רק התחיל,
והיה נראה כמו סתם עוד יום
שבו הכל נשאר במקום
כמו שהיה ותמיד יהיה.
אז ידעתי,
שאם אלך לי עכשיו זה פחות ישנה,
למרות שפרידות
הן תמיד קשות,
אבל בין כה וכה, כך בסוף יקרה.
אז קיבלתי החלטה
ברגע של מחשבה
שאני אלך לי ראשונה...
וכתבתי מכתב,
מכתב פרידה.
כתבתי על כל הרגעים הנפלאים,
ואלו שפחות
שהתאחדו יחד
וקראתי להם חיים...
וכל הרגשות בהם עטפתי את כולם
מהם רק הזיכרון נשאר,
ואיתי לקחתי אותם.
למרות שאת המכתב החבאתי,
קיוויתי שתמצא ותקבל בהבנה,
כי איתו מוחבאת גם אני
בכל משפט, בכל מילה...
אני יודעת עכשיו,
כי טוב שהלכתי בזמן
בשלב שהרגשתי כי הוא הנכון,
למרות שידעתי
שכמוני לעולם לא תהיה מוכן...
והרי אני שונאת פרידות,
אז רק אומר "להתראות"...
מקווה שכמוני עכשיו,
גם אתה תגיע לשלב
בו תוכל לומר
"היה נהדר". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.