תום דוט / דואר |
קר לי
ומבעד לאצבעותייך
המגע נמלט בנטיפים צרים.
אתה ריק.
החלודה מטופפת על העורקים הכחולים שלי, אנחנו צוחקים כמו בובות
שעווה,
ודקירה אחת
[סטרילית].
רפא אותי.
גיצים שורטים את הזרועות האינסופיות שלנו
מושטות באוויר, נבוכות,
ורעד של געגוע מכבה את האור.
כאן שותקים.
10.4.06
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|