קר לי
ומבעד לאצבעותייך
המגע נמלט בנטיפים צרים.
אתה ריק.
החלודה מטופפת על העורקים הכחולים שלי, אנחנו צוחקים כמו בובות
שעווה,
ודקירה אחת
[סטרילית].
רפא אותי.
גיצים שורטים את הזרועות האינסופיות שלנו
מושטות באוויר, נבוכות,
ורעד של געגוע מכבה את האור.
כאן שותקים.
10.4.06
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.