אחרי הכל הקיץ הוא רק נקודה קטנה בים של חורף
אחרי הכל כל חבריי משכבר הימים הפנו לי עורף
ולמרות שחם לי מאד מעולם לא היה לי קר יותר
ולמרות שאני טיפוס עקשן אין לי ברירה אלא לוותר
כל כך חורפי וגשום שם בחוץ
כל כך זועף ועגמומי
הייאוש הוא חבר לעת צרה
פעם היא הייתה צרה והיום היא צרורה
הייאוש הוא דכאון מסוג אחר
סוגר את הדלת ובחדר מסתגר
ועל גבי דפים פשוטים חסרי ייחוד
מוציא את כל אשר בפנים ביחד ולחוד
פורק כל עול
מרגיש קצת כל יכול
שורות מילים מכסות להן באקראי את פני הדף
אט אט הוא מתמלא והופך מלבן לשחור
ולמרות שלא שתיתי טיפה מרה אחת אני מרגיש שיכור
כמו שיוסי אמר אני שיכור ולא מיין
הייתי שיכור עוד פעם וגם היום אני שיכור עדיין
כל מילה שנכתבת מתחברת עם קודמתה
כל מילה שממני יוצאת מצטרפת לחגיגה
כל מילה, קצרה כארוכה
אני כותב את עצמי כל פעם מחדש
כשאני כותב
אני בעצם עם עצמי מתכתב
כל שיר נושק לזה שלידו
כל שיר משלים את זה שבצידו
יחד הם מתחברים
יחד הם הופכים למחרוזת של שירים
ולמרות שאת המחרוזת הזאת אי אפשר לענוד על הצוואר
היא גורמת לי לפעמים להרגיש קצת פחות קר
גם ללילה הזה מגיע שיר
ועל כך יש הסכמה מקיר לקיר
זה אומנם בסה"כ עוד לילה לבן
אבל בכל זאת יש בו משהו מכאן
הכוכבים מסודרים באותו סדר בלתי מסודר
סדר רנדומלי חסר כל הגיון
סדר מוזר עתיר גיוון
זרים אחד לשני
כל אחד מהם עומד כל רגע ליפול
ומה יפה תהא נפילתו זו
זוהרים הכוכבים בשמי הלילה, לפחות כלפי חוץ
אבל בפנים כל אחד מהם מאוד לחוץ
אף אחד מהם לא ממש נחוץ
כל אחד מהם מרגיש כמו ילד חוץ
אבל מה שווה לילה בלי כוכב
מה שווה לילה כזה עכשיו
שחור משחור
קשה לעיכול
נטול כל שמחת חיים
בלילה כזה אפילו החיים מתים
כשאני מסתכל על הירח אני מודע לבדידותו
כשאני מסתכל על כוכב הצפון
אני מרגיש על סף עילפון
כל הכוכבים צודקים
כל הכוכבים כואבים
לו רק יכלו להיות אחים
לו רק יכלו לשאת עיניהם מטה ולראות שיש גם משה בעולם
לו רק יכלו לעשות זאת ככה סתם
אבל הם כל כך מרוכזים בעצמם
שהם סוחבים את כל העולם יחד איתם
כל המכוניות שנוסעות לאיטן בלילה נטול שינה
משרות על נהגיהן מעין צינה
כל בודדי הנפש שמתהלכים תחת כיפת השמיים
יכולים רק להתייאש ולהרים ידים
לו יכלו לזעוק אל תוך ערפל הלילה
ולבקש תקווה
לו רק יכלו למצוא מישהו כמותם שיהיה לצידם בימים קשים
לו רק יכלו לחזור ולהיות פשוט אנשים
כל כך הרבה רוע יש בעולם
כל כך הרבה סתם
כל יום נשפך עוד דם
כל יום אני שוב אדם |
