אושרית סגל / שורות |
ואני שוקעת בין השכבות,
הכל זז כל כך מהר
ואני נותרת מאחור,
מחפשת משמעויות חדשות
לבקרים אפורים שחלפו כבר,
מנסה להקשיב - אין קול,
מנסה לראות - עיניי מסתנוורות,
מרגישה כמו תינוק שהגיח לעולם
ומפחד להשתלב ברקע.
עוד רגע -
ואתמוטט אל יסודות חיי,
עוד רגע -
ואאבד את חושיי,
ולעוד רגע קט...
כשארגיש את מעגל החיים
מתגלל בתוכי...
אני אעלם בין השורות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|