ב. יעל / שיר ליום הזכרון |
לפני שהספקתי להיות
עקרת פרברית מצויה
עלה האיש השמיימה
בפגיעת פגז ישירה
(מלחמה).
ומאז אני האישה
שאיתה נמוגים
או בוגדים,
לא גבעולית מדהימה
ומרחפת.
סתם עניין של עיתוי
כמיהה או של תדר
ושל חוסר היכולת
המזל הגורל
להיות הנצחית המיועדת,
אולי כשרון נלמד
או מולד
להיות אי של שקט
ואחר כך
לתת לו ללכת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|