|
לפעמים אני מתגעגעת
אל עזובת ביתך
שהיתה. באופן לא
מובן. התאימו לי
ימי הפחד (ולילה לבן)
מול טפט מתקלף
על קירות משחירים.
חלונותיו המוארים
של בית כוכב.
הימים שלפני
קריסת התריס על
ריבוע החלון - שנעטף
עכשיו בחושך.
בין לובן הקירות
העכשוי
והספות החדשות שלך
יש ביננו (שקט? רוגע?)
של אנשים
שנכנסו יותר מפעמיים
לאותו נהר
ולא יודעים דבר. |
|
|
אני לא יודע מה
היא מוצאת
בתל-אביבי.
שמואל
איציקוביץ'
ממשיך במסע
ההכפשות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.