רציתי משהו.
רציתי משהו חם ורטוב.
רציתי נשיקה.
וחיבוק.
ורציתי שיהיו אמיתיים.
רציתי רוך.
רציתי פשטות.
רציתי שאבקש - והיא תיתן.
רציתי חיוך.
רציתי שיהיה אמיתי.
רציתי הבנה.
רציתי אמפתיה.
לא.
לא אמפתיה.
הבנה.
רציתי שתהיה אמיתית.
רציתי שקט.
שקט יפה.
שלווה.
מנוחה. מסתור.
רציתי בטחון.
רציתי שיהיה אמיתי.
חלמתי עליהם.
על כל מה שרציתי.
קיוויתי להם.
חיכיתי, התפללתי, ייחלתי להם.
האמנתי.
האמנתי שאני יכול.
האמנתי שבסוף הם יהיו.
האמנתי שיש בי למצוא אותם.
לא חיפשתי - רק חיכיתי.
והאמנתי.
ורציתי שהאמונה תישאר אמיתית.
כי אמונה אמיתית לא מתה.
כמו שחלומות לא מתים.
כמו שאמא ואבא לא מתים.
כמו שאהובים לא עוזבים.
כמו שאנשים לא מבינים מה הם עושים.
שזה כואב.
שזה נשאר.
שזה משנה אותי.
שזה מוחק אותי.
שזה מרחיק אותי.
שזה מרחיק ממני את כל מה שרציתי.
שרציתי אהבה.
ורציתי שתהיה אמיתית.