ספיפוש די / כיווץ בלב. |
אני באה אליך.
הלב זועק כמו תקיעות שופר
לזקיקי אהבה
ואתה אומר לי מילים יפות
שלא באות מהלב
ועוטף אותן בנייר צלופן מרשרש
וכמו ילדה יתומה
אני גומעת כל טיפת אהבה
כאילו והייתה האחרונה.
אני מנקה את שאריות השנאה
שהשארת עמוק בתוכי,
ומסתכלת על עצמי במראה
בעיניים חלודות,
ורצה להקיא.
הלב מלא צלקות
והעיניים כבויות
והדמעות צורבות כמו כוויות,
ואני ישנה על כרית רטובה
ממלמלת תפילה
שהכל יישכח כלא היה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|