אלכס בלטר / מונולוג לערל |
סיימתי.
אז מה את אומרת?
לא אשיב מאומה.
הן את שההית שם,
הן בך האשמה.
אז ריצית, את אומרת?
לא ריצית אף אחד.
שוב עצמת העיניים,
המציאות היא לעד.
את קולות ההומים בך
לא תחרישי בכך.
אסירה של עצמך, את
את פתיל רצונך , את
בידו של אחר נתת.
חופשייה את ללכת, אני לא אמנע
את מחיר חרותך, שוב אותו, פרע.
התחלת?
התחלתי.
קו סמוי, ספט' 1998
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|