יוסי פקנהיים / סימן |
צבעתי את פני בצבעים שתאהבי
בישמתי את ידי שאוכל אותך ללטף
כל כך הרבה פרחים שהנחתי בשבילך
תיקחי את הלפיד שאראה היכן ליבך
את לא אומרת כלום
את לא רואה בי כלום
את לא חשה בי כלום
ממה שאני גוסס
את לא נותנת כלום
את לא סופגת כלום
את לא יודעת כלום
ממה שאני בוער
כיסיתי את פצעי במיוחד בשבילך
הבסתי את פחדיי ונעמדתי לצדך
אהבתי את עצמי בכדי לזכות באהבתך
תגעי רק בלבי שלא ימות כאן בצילך
לא ביקשתי כלום
לא אמרתי כלום
קיוויתי לי בפנים ונשרפתי בשתיקה
חיכיתי לך בתור ונרקבתי בשממה
ולא צעקתי כלום
ולא חשפתי כלום
חייכתי לי באור ובכיתי בחשכה
ועטיתי פני מלאך בכדי לזכות בקצת חיבה
את לא קולטת כלום
את לא רוצה בי כלום
את לא רואה בי כלום
ממה שאני כואב
את לא רואה אותי
את לא שומעת אותי
את לא יודעת אותי
את לא רוצה אותי
נרצחתי ונולדתי בשריפה שמסביבך
הלכתי לאיבוד בתוך הים שבליבך
מצאתי את הפתח שמוביל אל תוך תוכך
רציתי רק מפתח שאוכל להיכנס
תתני לי רק סימן שאדע לאן אלך
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|