מנסה לשמר כל זיכרון שנשאר,
ריח גופך במיטה על הכר.
ומתעטפת מדי יום- כדי להרגיש אותך, כאן,
במגבת שלך, שלא כובסה הרבה זמן.
מסתכלת עליך, אחר, מתמונה לתמונה,
מסדרת חפציך ונושמת אותך.
שואלת עצמי אם באמת 'יום יבוא',
הייתי חוזרת בזמן כדי שתהיה איתי פה.
18.4.2006 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.