אסף סטארדאסט / חיים |
אני פתאום מבין,
זה הכי קרוב למת שהייתי
וגם הכי חי שהייתי.
נושם ללא קושי,
או לא מרגיש צורך באויר.
לא חושב על נשימה, בכל אופן
'משוגע', אני שומע אותך קוראת
ועדיין נשאר לשכב בנחל
נהנה מהמים שמעוותים את השמיים
ומקרניים שמטיילות ונשברות.
בקרוב, אצא ואתייבש על האדמה
את תראי לי חלוקי נחל שדומים לאנשים,
נצחק,
אחר כך ניסע הבייתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|