הזמן חולף ועובר לו
והדרך, הימים והאנשים שעברו
לידי זיכו אותי
בלטיפה נוגעת - לא נוגעת
מתגרה וחולפת.
כמו חלום מתוק המשרה חיוך
ענק בפנים והצרה היא
שאתה לא זוכר אפילו על
מה חלמת...
אני מביט במראה,
העיניים עוברות על כל תו
על כל קמט, קוראות את הפנים
כאילו אני מסתכל על
אדם אחר,
מי זה המביט בי במראה?
איפה הדרך, הימים והאנשים
שהביטו בי בדיוק באותה צורה
שבה אני מביט במראה?
הכל הבל הבלים אני בין השורות
אני כתוב ומחוק
רגע אני פה
ורגע מעולם לא הייתי,
כמו זיכרון מתוק
כמו חלום ללא פתרון.