יצחק רייויט / שחורים |
דעך זוהרך
כבו אורות עינייך
ואת מצבה.
אטמת מחסני רגשות
בגדר הפרדה כועסת.
עקרת עצי חברות
מעוצם כאב וקנאה
הם חיים
והוא כבר לא.
מכחישה אין היותו
חייך מחכים
שיחזור ,יחבק.
יודעת אין זה חלום
יומך לילה כלילה
ואין מזור.
י.ר
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|