בעולם המיוחסים
אין מקום למשרתת קטנה שכמותי
אני חיה את חיי בפשטות
משניה לשניה
נהנית ממגע אנושי
אתה מביט בי בתשוקה
או שמע רק מנסה לברוח
מהקור שמשרה עליך
אותה חברה
בלילה קר
מערבולת רגשות מפגישה אותנו
במסדרון הארוך
המבט נפגש כל דקה
בנסיון לומר משהו
משרתת קטנה
אבל עדיין יודעת להעניק
את המגע הזה
שאתה כה זקוק לו
וכששני העולמות נפגשים
רק מבט עינים יוכל להעיד
כמה אתה לא שייך
למקום ממנו אתה בא
כמה רגיש אתה
אמיתי
איפה המקום שלך
פה, איתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.