[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאי פירז
/
נשארת פתיון

אני שונאת את הלילות הבודדים האלה
העזובים האלה
שבהם אני מדמיינת אותי ואותך
בסצינות כואבות מנשוא
ואז אולי מאושרות מידי
עד שאני כבר מבינה
שכבר חלמתי די
שבסוף מה שנשאר זאת המציאות
שהרגש שלי התקומם עליי
ושההגיון הוא למען ההגינות
השפיות, והחדישות
אני תמיד רוצה למצוא את האהבה
ופעם חשבתי שכבר מצאתי אותה
ועדיין יש בי את אותה אטומה, התקווה
שבעצם זה אתה
אבל אז אני מבינה
או עדיין קשה לי להבין
שזאת לא אני אצלך
שבחלומותיך עוד לא ראית
עוד לא מצאת
את אשתך
ואפילו כשאנסה להציע
לשווק את עצמי לך
אתה רק תתבדח קלות
ותמשיך בדרכך
ואיפה זה משאיר אותי?
בשולי הדרך, עם חצי כשרון?
עצלות מהורהרת, ומדי פעם פתיון?
או סתם לא מובנת,
אפילו לא לעצמי
קצת קנאית ונעלבת,
מחפשת את דרכי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להשתין מהמקפצה
זה כבר ממש
חוצפה





(המוצון חווה
מחדש את הפעם
האחרונה שהוא
היה בבריכה)


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/4/06 14:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאי פירז

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה