אני.
לקראת השחר המפציע, המפתיע
חבקי אותי. בבקשה.
אני זקוקה לך. בלי ידיעה. בלי כלום.
יש פה ורד. ועוד פרח.
ואני עדיין זקוקה לך.
העצב הזה מחשמל את כל עורקיי.
מסחרר את כל חושיי.
זה כמו לערבב את החיוך שלך
בכוס יין, אדום לבן, מהול.
ועדיין אלחש את שמך.
ועדיין אחיה בלי לדעת,
זה כמו דם כחול אצילי.
בשבילי השמים קבורים באדמה,
כשאני לבד. כשאני בלי החיבוק שלך.
ואת.

Just say it and I'll be there.