יוכי פרלמן / על מוות ומיתה |
כתמיד
אני מדברת אותי ואותך
מציירת לב אל לב
מתמידה.
הן תדע
לא את המת או המוות אירא
כי את החי, החי השואל נפשו
למות מפני רעה
העולה על מיתה.
כן, אף אם שנים מביט אתה ומחייך
אשיח אל תמונתך שבח והודייה
עצב ושמחה, מליבי העייף
אל שרטוט ליבך.
דצמבר 2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|