חיי ניתכים עליי מהשמיים
חמקמקים כמים
כטיפות הטל על העלים
כחיוך על שפתיה
חיי לועגים לי מבין העננים
יורדים על ראשי ושוטפים את פניי
מתוך שמיים קודרים, אפורים
כקור שבעיניה
הגשם של חיי
רועם מתוך עיניי
לקול צחוק חלול
הבוקע מגרונה
יורד עד האספלט הקר
נשטף, נרמס, נבעט, נשבר
הגשם של חיי
בדמעותיה
עם שחר כבר פסק הגשם
זרם אל תוך הביובים
עם זכרון חיים טובים
מאלה
וקרן שמש בהירה
חדרה מבין העננים
נוצצת בתוך טיפות תלושות
אל תוך פניה הכחושות
הגשם של חיי
מתחת לרגליי
זורם לו למקום אחר
לתוך חלום שכבר גווע
נשפך אל תוך הים הקר
נשטף, נרמס, נבעט, נשבר
הגשם של חיי
בתקוותיה |