|
יושבים על ספסל
מסביב חושך קריר
הלב מתערפל
הראש נסחף
ואתה מסתכל בתוכי
ויודע
נפגשנו שוב
בים של בדידות
העולם נהפך לרכבת
שמובילה אותי בכל פעם
אל תוך זרעותיך
מרגישה אותך קרוב
ויודעת...
המלאכים שרים לנו
בלילות הקיץ
ובגשם השוטף
כמו רוח מלטפת
נושק לי
ויודעים...
בינינו לא ירדו דמעות |
|
|
לא היינו אמורים
לפנות שמאלה מתי
שהוא?
ככה כתוב במפה..
לא?
לא, אתה לא מבין
את דרכו של
האל!
"40 שנה במדבר"
רומן עז מפי
גנדי, הלא הוא
רחבעם זאבי
שלנו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.