זאת שוב האדמה מתרגשת
בקולות ודמעות, בנינו לנו ארץ
גל בודד שבוי מלכת
שמש קרה, על אבני השקט
כאן קורא לך שתבואי
רק רציתי שתראי
שומע אותך מזמרת פזמון
קוטפת עלה שנפל על ראשי
ואומרת: "אתה שלי"
פסלים מסביבך מנשירים פחד
מבטים שמורים רק בתוכך
לובשת נגיעות שהרגשתי לידך
וסתיו שישאר לו תמיד בודד
קול חנוק בוקע בסתר
חום גופך נדבק בזכרוני
נוגע בקרירות עטופה בשקר
לילה טוב, ונשאר לבדי
כאן קורה לך שתבואי
רק רציתי שתראי
שומע אותך מזמרת פזמון
קוטפת עלה שנפל על ראשי
ואומרת: "אתה שלי"
באהבות סופיות ואין סופיות
ברגעים מודחקים ואינם נשכחים
בפחדים מלטפים וכובשי שלווה
שם ראיתי אותה, שם |
