|
ביושבנו תלתלה עזה בקרבנו
חרף עיננו הדומעות ניצנים יתבוששו
ולי נתת את חרותי ולא יתגאל בה
ולא אסיף לקלל עוד את האדמה
שתיקות יקוו ואלחש בהם אימרה
השאני אל פתחו של הנפש
גלגלנו ינוע באבק משחר
כי הוא האדם המשחית כל בשר
שא עינך שא עינך הביט אל האור
ישנה דרך לראות גם עם אינך יכול
שא רגלך שא רגלך ראה משך שבילך
ישנה דרך לומר גם עם תלולה דרכה
אד כוחנו נישא מעל תפארת השכול
כוחנו כשנאמר וחולשתנו ברטט ידינו
כי לא בחלנו בכובד שנותיו
כי יצר לב האדם רע מינעוריו
ארץ אהבתי השמור לך אמונים
קברת דרך עברתי זורם בגופך
הפעם עם ליבך הראה את יופיך
כי לך אתן ארץ שלי ארץ
ישראל
שא עינך שא עינך הביט אל האור
ישנה דרך לראות גם עם אינך יכול
שא רגלך שא רגלך ראה משך שבילך
ישנה דרך לומר גם עם תלולה דרכך |
|
|
מה, ואת אמא שלך
אתה לא אוהב?
החברה הקנאית
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.