משחר ילדותי קיים בי געגוע
לאווירה של חג מקודשת
חיש ממהרים ללכת עם אבא לבית הכנסת
עטויים בגדי קודש צחים מבהיקים.
וכמו כאילו העולם עומד
והרוח אינו נושב וציפור לא מצייץ
וריח מיוחד נישא באוויר.
והחג כמו בן מלך עטור הילה
הבא אל נתיניו המקבלים אותו באהבה גמורה.
ואמא בבית בחרדת קודש מבורכה
עוד טורחת במה שנותר להשלים את המלאכה
כמו כדי לקבל פני מלכה רמה.
עד אשר גם שם שורה לה השלווה
והפנים אורות כי באה עת מנוחה
לגוף לנפש מכל יגיעה.
משחר ילדותי קיים בי געגוע... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.