מילים: יניב
לחן: מיקי אדריאן
ביצוע בדואט: קובי בן ארויה רננה נחום
כמו העיר שבה בחרת לחיות,
זוהי שנת עליות ומורדות.
אם לא היה בה את יופיך המהמם
ירושלים, לא הייתה ירושלם.
והיא מודה מודה מקרב לב,
עד קו היופי שהיה חסר.
עמוק בתוך הלילה, שומע את קולך.
נוגע בעורך הרך,מרגיש את חום גופך.
על חוף הים יושבים אוחז בשיערך,
הכוכבים פזורים שואלים הם לשלומך.
כשהגלים ישקו לחול זהבה תחייך.
פזמון:
בין שבילך אני פוסע ארוך ומתפתל,
לאן יוביל אין איש יודע.
הנשמה בפנים צועקת זה קצב החיים,
הניחי לפחדים- חכם השביל מן ההולכים.
עוצם את שתי עייני האורות כבים,
פותחת את הדלת יוצאת למרחבים.
מדורות דולקות בחוץ שימחה של ילדים,
אבל אצלי עכשיו עצוב בפנים.
שורפת האש את ליבי רוצה אותך
במזדרונות נפשי....
פזמון:
בין שבילך אני פוסע ארוך ומתפתל,
לאן יוביל אין איש יודע.
הנשמה בפנים צועקת זה קצב החיים,
הניחי לפחדים- חכם השביל מן ההולכים.
בין כל המילים שנכתבות,
גומות החן פיתאום צצות,
צחוקך עולה בין השורות.
לא אל תדאגי מלאך שומר שלי,
מבטיח שתהיי מלכה בסיפורי.
אענה על משאלות ליבך,
אם רק תושיטי ידך.
בשבילך אני פוסע..../2X |