[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לילה
השדרה מאירה את...
רגע רגע רגע
אני לא בפריס ושום דבר לא עולה בלהבות

נסעתי היום בחוסר רצון סמוי
לארוחת חג שני עצובה
דוד אליאס אסף אותי
השמשה האחורית הייתה מכוסה
במודעת הפרסום של דוכן השווארמה שלו
כשנכנסתי לאוטו חשבתי לעצמי
שבטח זה מוזר לו לאסוף אותי מכאן,
מהדר הישנה שהוא הכיר בתור מלח וגנב
ובטח עוד יותר מוזר היה לו כששאל ואתי למה אני
לא בא לאכול אצלו בדוכן
ועניתי לו שאני צמחוני
הוא רק אמר שגם פלאפל מעולה יש לו
אבל שנינו ידענו שיעבור עוד הרבה זמן
עד שאבוא
בדרך לסבתא כבר הרגשתי איך הערב הזה הולך לאיבוד
כשפתאום הוא שלף מהשרוול
את הקלף שתמיד מנצח אותי
סיפורי "כמה אבא שלך היה פושטק"
ועוד פעם סיפורים חדשים ישנים
שכל פעם מגלים לי דברים חדשים

"אבא שלך, לא הייתה בו טיפת פחד
הייתי עובד בנמל, ימאי
וכהברחתי סחורות לארץ,
הוא היה מחכה לי ברציף.
הייתי נותן לו את המפתחות של האוטו עם הסחורה המוחבאת
והוא היה יוצא מהנמל עם הסחורות
תמיד עשה את היומית שלו
אף פעם לא פחד
היו לו טריקים לאבא שלך
היה קונה דגים מהדייגים
ומוכר אותם למסעדות
פעם ניסה לדוג בעצמו אבל
חזר הביתה עם דג קטן שהחביא בכיס
כדי שאף אחד לא יידע
שרחמים הגדול לא יודע לדוג
לא היה בו פחד
אולי זה מה שהרג אותו.
אולי זה בעצם היה האלכוהול"

ואני כבר יודע שאמת חדשה תכה אותי בחזה עוד רגע ושואל בקול
שקט:

"מה זאת אומרת האלכוהול?, הוא היה שיכור כשמת בתאונה?"

ודוד שלי אליאס אפילו לא מסתכל עליי,
רק מעשן ויורה:
"אבא שלך היה בגילופין כשהתהפך עם הטנדר פיג'ו שלו"

אני לוקח לי כמה שניות  וחושב בשקט
עם התמונה שלו בראש
יונק מבקבוק עראק  ונוהג בלילה חיפאי חשוך
לתוך גדר מסילת הרכבת ליד דגון
ונמחץ על ההגה
לקח שש שעות עד שמישהו הבין שקרה לו משהו
זה היה נהג קטר שראה טנדר הפוך
עם שמשה קדמית אדומה ומנופצת
דוד שלי אליאס מוסיף:

"אני בדיוק חזרתי מהפלגה והגעתי לאילת
באו אליי חברים ימאים וסיפרו לי
שלמונה מת. הייתי בהלם.
אני זוכר שתמיד היו עושים לי כבוד על האונייה בגללו.
כולם ידעו שמי שיעשה לי בעיות -
כל הסחורה שלו תישרף"

ואני מדמיין את אבא שלי עם הליכה שקטה ומבט חזק
שורף סחורות על ספינות של צים
מרוקו סכין

ודוד שלי חוזר ומזכיר:

"כולם אהבו אותו"

שחס וחלילה לא אחשוב שאפשר היה לשנוא אותו
אולי הוא מנסה לעזור לי לשנוא אותו פחות

חיכינו שייצאו הגברים מתפילת החג
כדי שנוכל לשבת לאכול
יש להם מנהג כזה
לבוא לברך את סבתי ב"חג שמח" ו"תזכי למצוות"
סבתא שלי כבר מזמן לא זוכה במצוות
מקסימום מתלוננת על הקור במרוקאית
או צועקת עליי
פיין כיפה? (איפה הכיפה שלך?)
"סמאררר"

ומתכווצת בתוך בגדי הזיקנה שלה

בזמן שחיכינו עוד הספקתי להתנהג בקור ורשעות
לאמא שלי
שנראתה רע מתמיד
מצד אחד בדיכאון
מצד שני בלי שקל

אחר כך ניסיתי לתקן
כשחזרנו הביתה
והבאתי לה קצת חשיש שתעשן ותירגע

היא נרדמה כמו תינוקת
אני נשארתי ער

לבד לבד לבד
פאריס בלהבות







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הפאסה חוזר
לאופנה.



אוצרת נוסטלגית


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/4/06 8:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה