אסף ור / אני והמין האנושי |
זוחל יום בחושך ובקור
פתל יום,
נחש יום,
מתחיל רחוק ומתקרב
מכיש,
מתקרב בערסו
מערסלך בזחילתו האיטית
החובקת בכוח
חופנך יום בלילו
וממית אותך בבניו החיים
בניו חובקיך יאוש
בבוהק גלגל ענק, ילדים רצים
מכנה משותף אנושי
הזר לי
כעצמי בעיניי
כעצמי בעיני העולם
ככיעור
כחיים חסרי תכלית
כחנק וכמוות איטי
כאגרוף כפוץ
הבורא מחדש את מניפת עולמו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|