שלום לך מיוחד,
זוכר את הזמן שבילינו יחד?
הלכנו יד ביד
ברחוב ההומה, הרועש
אבל בין כל האנשים
יכלת לשמוע את ליבי משמיע רחשושים
היה אז כל כך טוב,
פשוט מושלם
חבל שהלכת ולא תחזור שוב לעולם

זוכר שישנו יחד, מחובקים
או כשגרמנו לצירי המיטה להיות חורקים
אני זוכרת את נשימותיך החמות
ואת עיניך המרמות
היה אז נפלא,
פשוט מדהים
ואז הלכתי, ולא תראה אותי יותר לנצח נצחים

ועכשיו כל אחד לעצמו
יושב בחדרו
מכוון מבטו
לקופסא ההיא הצבעונית
שתשכיח את צרותיו רגעית
ולא יצטרך לחשוב
על כל מה שהיה טוב