ילדתי הלוחמנית עודך עולל
נפל החלל
הסתיימה המלחמה בהכרעה
ובאה הרעה
נחלקנו שווים
באחוזים מראות הקרב
הבוזזים

אך זה קרה אתן לך
פרטים מפורטים

אחזנו אבנים מול דורות
רבים
עד נפלו החללים

נותרנו אני המרחק
ואת הפסק
הפשר
ויתר
הקשר
כדלקמן

קראתי אותך הילה
היית מילדותך לוחמנית
עדיין לא ידעתי
שתיוותרי בין גבר לאישה
יחידה

בת שלוש שנים
והמלחמה בעיצומה
בגיל שנתיים עוד שתקת
בשלישית

אוגר הברות אומרים אומרות
התנהגויות לומדת מאגדת ספרות
בולעת הברות

ומתגבשת ומתלטשת
ילדתי הלוחמנית

עכשיו את מטיחה לאמך
רצונות
"לא אוצה שתעשי לי טוקו"
ואימך כוהנת מרים הנביאה
יודעת תמיד מה צריך
בכול שעה ואת פותחת איתה
חזית של פעוטה מול להט הנביאה
רצונך מול רצונה והמערכה נטושה
היא היודעת מה רוצה אלוהים מילדים
אם ילכו בקוקו או חלילה פזורים תלתלים
ואת חילונית לא התוודעת לאלוהים
בועטת באגרופים קמוצים
בקושי תוכלי איתם למעוך זבובים

ושוב מטיחה לאימך
"אני יגיד אותך לאמא שלך"

צופה בשעה גורלית כיצד תסתיים המערכה
התצאי מידיה בקוקו או תשארי חילונית בתלתלים
פזורים

לא גבשתי דעה ואת נמלטת מפניה
לחיקי ואת בוכה כמו שמים נופלים

אוזרת אומץ מבקשת את עזרתי

"תגיד לה גם אתה
אני הגדתי אותה לאבא ואמא שלה"

מה יגיד ביתי איש
לבת אלוהים ישתוק ויחריש

לא חקרתי את אלוהים

אנוכי ילדתי, חקרתי מקורות הצער
קדחתי כסופים קידוחים
טעמתי מים טעמים
מלוחים, דלוחים וויכוחים

מבין ילדה בת שלוש
את מחוז הצער המעמיק
ידעתי גם לוחמים בוכים
בגלל קוקו או תלתלים

הינך לוחמנית

לכשתגדלי אספר לך אם אזכור
ואולי אשתוק ואנצור
שהפכנו מסמכים בבתי שפטים
לעניני משפחות ושופטות דעתן כשפחות
סרוחות והלכנו מחוזי ובאנו עליון
ונפלנו חללים מול רבנים

וידנו תחתונות שלושה חכמים
דקלמו את הפסק והנפסק

אמרו חז"ל ילדה תלך עם אמה
תמיד שתלמדה את מעשי הנשים החסודות
כיצד באה המחט בכפתור
והתבשיל תלמדה לא להקדיח
או חלילה להמליח רבה מלאכת אישה
מיומנותה עוברת מאם לבתה
בפנינו עומדת אישה לבושה
חסודים חזקה עלנו שתלמדה
כמותה מידת הצניעות הראויה במלבושה
בת עברייה

לו היה ילד ילך עם אביו
נחתם פסק הדין
נחלקנו חלקים שווים

תתכרבלי עוד עשר שניות
הינך מספיק חזקה ולוחמנית
נלך על פי הסדרים תתפשרי
על קוקו במקום תלתלים

משאיר על פי ההלכות את צערך
הצועק דמעותייך הנוטפות
וקופאות מחטים ועומדות נטיפים

מותיר לך שרידים של בדים בין הציפורניים
לבשר האצבעות הפעוטות סיבים
מבגדיי שהינך אוחזת ותולשת
בפרידות
את ילדתה לוחמנית
אין לאל ידנו עוד לעשות
גדלי להיות אישה
חסודה כאימך בלבושה

אני עוד אבעיר אש בשבתות
משואות נפשנו המתכלות
עוסק מורשה להבלים
לחיים גשמיים
עד אלמד
את חוקי אלוהים

לאן ילדים קטנים הולכים