"אני אגיע יותר מאוחר היום, אני נוסע לבקר את ירדן, לדבר איתו
קצת. את יודעת? מזמן לא ביקרתי אותו, והאמת אני מתגעגע.  אמרתי
שישר שאני מקבל את האוטו אני נוסע אליו, לפני שאני מסיע את
החברים, לפני שאני מסיע אותך אפילו - דבר ראשון אני מבקר אותו,
אבל את יודעת, קיבלתי את האוטו די ספונטנית אז לא כל כך יצא,
ובמילא, השבוע הזה לא עד כדי כך משנה לו, אני בטוח."

"-"

"כן אני אוסף גם את ניצן בדרך, אני ממש פה עכשיו, מול הבית שלו
- מחכה לו. הוא אומר שגם הוא מתגעגע אליו, ושגם הוא לא ביקר
אותו מזמן, ובשבילי חברה לנסיעה זה תמיד טוב."

"-"

"נסענו, ומאחורינו עוד שתי מכוניות בדרך אליו, כנראה שאנחנו לא
לבד, צחקתי לניצן, אבל הם רק עצרו בשולחנות של הפיקניק על יד,
כנראה שלהם פחות לחוץ לבוא לבקר אותו."

"אני מדבר איתו, מדבר אליו, והוא לא עונה. אני אפילו לא בטוח
שהוא שומע כבר, פעם יכולתי להאמין בזה שהוא מרגיש שאנחנו שם,
וזה מצחיק, שכדי לבקר אותו אני צריך לנסוע קצת הרבה, ולעלות
לחלקה השמאלית בבית הקברות הקטן. כבר כמעט שנה שאני מדבר והוא
לא עונה לי, כבר כמעט שנה שהוא כאן."