מי שמביט בי מאחור
מצונף. כמו העץ כמו הקיסם
אלו ימים נדירים של גאות
של שפל. המתבוללות זועקות
בחן, מקהות זוויות צוואריהן
הענוגים לאחור. עשרות נשות
לוט גרומות אצבע נזילות
שדרה. כמו נחשים כמו
תולעי משי, רכות ונימוחות
מלח גס צורב את פיות
הזרעים הנובטים במדבר.
מי תהום לא יהדהדו גם
החפרפרת לא תשמע את
הבשורה. רק מיטיבי האוזן
קטועי האצבעות ירגישו
באושר, בהילת האלוהה
המפויחת שרודפת כאן
אחר משה, אחר תיבה
אחר אצבע אחר אגודל.
כף רגל רשעה, דודה גלותית
מחית אבוקדו ולימון מלח גס
רוח פרצים אחזה בנער
המדמם שעמד בפתח הדלת.
רק הרוח אחזה בו שכן
היה מתמוטט אילולא מקל
של מטאטא צמוד היה לגבו.
כך חונך, כשם שאסיאתיות בימים עברו
גדלו קשורות רגליים. כולם גדלים
כולם.
יוסי ילד שלי מוצלח בוא
הביתה. בית זה דונם דשא
תיון אחד וקמצוץ סוכר.
האנפות ירקדו סביב הגג
כמו הילת האלוהה המפוייחת
ההיא. כמו הדובה הגדולה
כמו לווין שאיבד את הצפון.
אל תשכח ללבוש סוודר. |
