|
שפתיים נמתחות העצב זה מכבר נגוז
אל-זדון ואל-מדון ואל-כעוס-רגוז
גומות הן נפערות בשיפולי הלחיים
כחול בוהק עיניים ושמיים
וחרוזים שדופים קונפטי מרפרף
זה לא אומר שעת היא לחפף
פשוט חיוך מתוך רצון למחות
נגד כל הרוע והרשע
פסיעה קטנה להגשמה תקוה לישע
מתוכי בלבד. |
|
|
פעם היה חזיר
שירה בערבים
מאבו כביר.
אחר כך חזר
לביתו
ואינס עד מכאוב
את ביתו.
מיונז וחרדל אז
לקח
ומרחם על הכלי
המנופח.
ואז עם צילצל
פילונים
סיים את השיר
המדהים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.