|
שפתיים נמתחות העצב זה מכבר נגוז
אל-זדון ואל-מדון ואל-כעוס-רגוז
גומות הן נפערות בשיפולי הלחיים
כחול בוהק עיניים ושמיים
וחרוזים שדופים קונפטי מרפרף
זה לא אומר שעת היא לחפף
פשוט חיוך מתוך רצון למחות
נגד כל הרוע והרשע
פסיעה קטנה להגשמה תקוה לישע
מתוכי בלבד. |
|
|
בוקר טוב רחל.
עץ או פלי?
-אה... פלי...
-יצא עץ. טוב,
נו, אני אספר לך
בכל זאת. יש לך
סרטן.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.