א. מירה / בשבילו |
את אדמת בית העלמין.
הוא עמד שם דומם
לא ידע למה להאמין.
והיא עמדה שם מאחור
מקשיבה לקולותיו.
זה מה שהיא נאלצה לעשות
כדי לזכות בריגשותיו.
היה לה קל לשלוף את החרב
ולנעוץ לה אותה בלב.
היה לה קל לראותה סובלת,
מדממת והמומה מכאב.
הכול היה קל
עד אותו הרגע.
עד שהיא הבינה
את חומרת הפגע.
---------
השיר מפורסם אצלי בבלוג
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=141563
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|