|
רוח לילה
פיזרה לה את השיער.
היא לא מבינה
שזה כבר מאוחר.
מרוב הקור
הדמעות קפאו על הלחי.
הלילה בולע
את השתנקות הבכי.
בכבדות היא מטילה את גופה
על האדמה,
היא לא מבינה,
שלסבלה היא גרמה.
היא לא מבינה,
שזה אפילו לא מתקרב.
היא לא מקבלת את העובדה
שאותה הוא לא אוהב.
----------------
השיר מפורסם גם אצלי בבלוג
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=141563 |
|
|
אם מריצים את
"הגיע זמן לשון"
אחורה, אפשר
לשמוע "הכנעו
למרותו של
אבשלום קור"
-צופה מודאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.