פעם לא הרחק בזמן
נתתי לריחות להיספג
בתוך עורי,
לנשום אותם לאט לאט
כאת אוויר השחר הטרי,
ובניגוד להגיון, עם השנים,
נשימתי חפזה ונשתטחה
והגוף כמו ממהר
להישטף
להסתדר
להחזיר צלמו המאופר
אל המסגרת היפה.
אולי עכשיו הגיעה עת
להניח לכל גופי לשאת
את המראות והתחושות
ולא לשטוף את ריחך
המשכר פתאום
כמו היה אבק צרוב של כל היום |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.