היא הלכה בכיכר,
מצאה מפתח.
היא לא ידעה שכרגע חייה השתנו.
לאחר רגע של היסוס קל
הכניסה את המפתח לכיסה,
אך היא לא ידעה
שלחולל פלאים הוא יודע,
מפתח הקסמים.
הוא נתן לה את השקט הנפשי שלה,
פתח בעיניה את כל האפשרויות.
יעץ לה.
מפתח קסמים הוא היה.
מפתח קסמים ללב שלה? שאלה.
"ללב שלך רק את יכולה להגיע",
קול מהדהד בראשה.
היא רצתה שהמפתח יעזור לה.
"רק את יכולה להכיר את עצמך,
יותר טוב מכל אחד אחר."
"את היחידה שיכולה לעזור לעצמך",
הקול חזר על עצמו.
הציצה בכיסה,
אך המפתח נעלם.
חיפשה בכל מקום אפשרי,
אך לא היה.
ימים היתה עצובה.
בלילות בכתה.
פתאום נזכרה בקול,
"את עצמך את מכירה יותר
טוב מכל אחד אחר".
בבוקר שלאחר
התעוררה כחדשה.
שמחה.
עברה שינוי,
היא הרגישה.
גם הסובבים אותה.
כך חלפו להם מספר שנים,
נסעה, חזרה,
הספיקה לטייל בעולם.
יום אחד צעדה באותה הכיכר,
משהו נוצץ משך את עיניה.
זה היה
מפתח הקסמים.
אז היא הבינה
שהוא עוזר גם לאחרים.
חיוך נסתר עלה על פניה.
את חייה היא חייבת
למפתח הקסמים.