ואז אחרי חמישה חודשים...

אחרי חמישה חודשים של כאב בלי נסבל

אחרי כל האוקיינוס הזה של הדמעות

פתאום אתה מגלה שהיא עם אחר כבר תקופה ארוכה ושטוב לה.


ואז אחרי חמישה חודשים...

הסדק הזה שנפער בליבך ולא התאחה נפער שוב מחדש

ואתה שוב שומע את אותו "קליק"

אותו ה"קליק" שהלב שלך נשבר.


ואז אחרי חמישה חודשים...

אחרי שטיילת בכל העולם וחווית כל כך

טעמת נשים אסורות ומסיבות סוערות

והמשכת בחייך כי ידעת שחייב

למרות שלא הצלחת אפילו לשנייה אחת

להפסיק להתגעגע לחיוכה.


ואז אחרי חמישה חודשים...

בערב הסדר כשישבת לבדך והתגעגעת לקולה

חזרת הביתה ונפלת מכאב

אותו כאב שאתה אוהב אחת שלא אוהבת חזרה

והבטת לשמיים וביקשת מחילה

ואם אפשר שאי שם במרומים יחזירו לך את מה שנלקח


ואז אחרי חמישה חודשים...

החלטת שאתה לא יכול עוד

וישבת וכתבת לך את המכתב

וסיפרת לה כמה אתה אוהב ומתגעגע

ואפילו מצאת לה שיר שזכרת שהיא אוהבת

והכל היה מוכן לרגע הנכון



ואז אחרי חמישה חודשים...

ערב לפני מגיע אליך חבר קרוב

ואתה מספר לו על המכתב

ואותו חבר מספר לך את האמת שהוא הסתיר ממך כבר תקופה ארוכה

כי ביקשת כל כך לא לדעת.

והוא מביט בך בצער ומספר לך את האמת המרה

משפיל את פניו אל הרצפה רק לא להביט בעיניך השבורות.


ואז אחרי חמישה חודשים...

הסדק הזה שנפער בליבך ולא התאחה נפער מחדש

ואתה שוב שומע את אותו "קליק".

ה"קליק" שהלב שלך נשבר.


ואז אחרי חמישה חודשים...

אתה מתעורר בבוקר ומביט במראה

מתיישב על האסלה ובוכה בשקט בשקט

בלי שאף אחד ישמע.


והכל קרה אז...

אז אחרי חמישה חודשים.